Vayedaber

Simple Havroutah

Psa'him

Daf 116a

אַף כָּאן בִּפְרוּסָה. דָּבָר אַחֵר: מָה דַּרְכּוֹ שֶׁל עָנִי הוּא מַסִּיק וְאִשְׁתּוֹ אוֹפָה, אַף כָּאן נָמֵי — הוּא מַסִּיק וְאִשְׁתּוֹ אוֹפָה.

Traduction

so too, here he should use a piece of matza. Alternatively: Just as the manner of a poor person is that he heats the oven and his wife bakes quickly, before the small amount of wood they have is used up, so too here; when baking matza, he heats the oven and his wife bakes quickly so the dough doesn’t rise. This is why matza is called the poor man’s bread.

Rachi non traduit

אף כאן בפרוסה. לברך על אכילת מצה ושתי שלימות מייתי משום ברכת המוציא דלא גרע משאר ימים טובים שצריך לבצוע על שתי ככרות שלימות ובוצע מאחת מהשלימות:

אף כאן הוא מסיק ואשתו אופה. כדי שלא תחמיץ:

Tossefoth non traduit

מה דרכו של עני בפרוסה. נראה דגם המוציא צריך לברך על הפרוסה וכן משמע בפ' כיצד מברכין (ברכות דף לט:) דקאמר הכל מודים לענין פסח שמניח פרוסה בתוך השלימות ובוצע פי' אפילו למ''ד מברך על השלימה ופוטר את הפתיתין מודה לענין פסח דאינו מברך על השלימה אלא על הפרוסה משום מה דרכו של עני כו' ומניחה בתוך השלימה כדי שיהא נראה שבצע על השלימה ומשמע דלענין המוציא קמיירי וקאמר בתר הכי א''ר חייא בר אבא בשבת חייב לבצוע על שני ככרות שנאמר לקטו לחם משנה ועיקר מילתיה דר' חייא בר אבא בפרק כל כתבי (שבת ד' קיז:) אלא להכי מייתי התם אחר פסח לומר שצריך שם מצה שלישית משום לחם משנה וחייב לבצוע על שתי ככרות בין בשבת בין בי''ט דאי לאו הכי למה הביא שם מילתיה דר' חייא וכן פסק רב אלפס דצריך לבצוע על שתי ככרות ביום טוב והטעם לפי שהיה לחם משנה יורד בערבי ימים טובים וקשה שאנו מתפללים באתה קדשת וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים ואמר (במכילתא פרש' בשלח) במן ברכו במן קדשו משמע בי''ט היה מן יורד וכן היה נוהג ה''ר מנחם מיוני וה''ר יום טוב שהיו מברכין הכל על הפרוסה אך ר''י היה מברך המוציא על השלימה והדר על אכילת מצה על הפרוסה ובוצע משתיהן יחד וכן עמא דבר ולכך עושין על השלישית כריכה כדי לקיים מצוה בשלשתן:

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרוֹסֶת מִצְוָה. וְאִי לָא מִצְוָה, מִשּׁוּם מַאי מַיְיתֵי לַהּ? אָמַר רַבִּי אַמֵּי: מִשּׁוּם קָפָא. אָמַר רַב אַסִּי: קָפָא דְחַסָּא — חָמָא. קָפָא דְּחָמָא — כַּרָּתֵי. [קָפָא דְכַרָּתֵי — חַמִּימֵי.] קָפָא דְּכוּלְּהוּ — חַמִּימֵי. אַדְּהָכִי וְהָכִי, נֵימָא הָכִי: ''קָפָא קָפָא, דְּכִירְנָא לָךְ וּלְשַׁב בְּנָתָיךְ וּלְתַמְנֵי כַּלָּתָךְ''.

Traduction

The mishna states that they bring the ḥaroset to the leader of the seder, although eating ḥaroset is not a mitzva. The Gemara asks: And if it is not a mitzva, for what reason does one bring it to the seder? Rabbi Ami said: It is brought due to the poison in the bitter herbs, which is neutralized by the ḥaroset. In this regard, Rav Asi said: The remedy for one who ate the poison in lettuce is to eat a radish. The remedy for the poison in a radish is leeks. The remedy for the poison in leeks is hot water. A remedy for the poison in all vegetables is hot water. The Gemara comments: In the meantime, while one is waiting for someone to bring him the remedy, let him say the following incantation: Poison, poison, I remember you, and your seven daughters, and your eight daughters-in-law.

Rachi non traduit

משום קפא. שרף החזרת קשה ויש בו ארס:

קפא דחסא חמא. מי שאכל חזרת וחלה בשביל הקפא יאכל צנון וירפא:

קפא דחמא כרתי. מי שאכל צנון וקשה לו יאכל כרתי:

חמימי. ישתה מים חמין:

קפא דכולהו חמימי. ארס של כל ירקות חמין רפואה להן:

רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר מִצְוָה וְכוּ'. מַאי מִצְוָה? רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר: זֵכֶר לַתַּפּוּחַ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: זֵכֶר לַטִּיט. אָמַר אַבָּיֵי: הִלְכָּךְ צְרִיךְ לְקַהוֹיֵיהּ וּצְרִיךְ לְסַמּוֹכֵיהּ. לְקַהוֹיֵיהּ — זֵכֶר לַתַּפּוּחַ, וּצְרִיךְ לְסַמּוֹכֵיהּ — זֵכֶר לַטִּיט.

Traduction

The mishna states: Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, says that eating ḥaroset is a mitzva. The Gemara asks: What is the nature of this mitzva? The Gemara answers: Rabbi Levi says: It is in remembrance of the apple, as apple is one of the ingredients in ḥaroset. The verse states: ''Who is this who comes up from the wilderness, reclining upon her beloved? Under the apple tree I awakened you'' (Song of Songs 8:5), which is an allusion to the Jewish people leaving Egypt. And Rabbi Yoḥanan says: The ḥaroset is in remembrance of the mortar used by the Jews for their slave labor in Egypt. Abaye said: Therefore, to fulfill both opinions, one must prepare it tart and one must prepare it thick. One must prepare it tart in remembrance of the apple, and one must prepare it thick in remembrance of the mortar.

Rachi non traduit

זכר לתפוח. שהיו יולדות בניהן שם בלא עצב שלא יכירו בהן מצריים דכתיב תחת התפוח עוררתיך (שיר השירים ח':ה'):

לסמוכיה. להטיל ולכתוש בו הרבה כדי שיהיה עב וצריך לקהוייה להטיל בו תפוחים ויין ומילתא דאית בו קיוהא:

צריך לקהוייה. זכר לתפוח וצריך לסמוכיה זכר לטיט:

Tossefoth non traduit

צריך לסמוכיה וצריך לקהוייה. ובירושלמי אמר אית דעבדי זכר לדם ומשום הכי קרי ליה טיבולו במשקה וכן עמא דבר לסמוכי ובשעת אכילה מקלשין אותו ביין וחומץ ובתשובת הגאונים מפרש לעשות חרוסת בפירות שנדמה לכנסת ישראל בשיר השירים תחת התפוח עוררתיך כפלח הרמון התאנה חנטה אמרתי אעלה בתמר אגוז אל גנת אגוז ושקדים על שם ששקד הקב''ה על הקץ:

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: תַּבְלִין זֵכֶר לַתֶּבֶן, חֲרוֹסֶת זֵכֶר לַטִּיט. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק, כָּךְ הָיוּ אוֹמְרִים תַּגָּרֵי חָרָךְ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם: בּוֹאוּ וּטְלוּ לָכֶם תַּבְלִין לְמִצְוָה.

Traduction

It was taught in a baraita in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan: The spices used in the ḥaroset are in remembrance of the hay that our forefathers used for building in Egypt, and the ḥaroset itself is in remembrance of the mortar. Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, said: When selling ḥaroset, the small shopkeepers in Jerusalem would say as follows: Come and take spices for yourselves for the mitzva.

Rachi non traduit

תבלין. ירקות שמטילין בחרוסת זכר לתבן וחרוסת שכותשים בו הדק זכר לטיט:

תגרי חרך. חנוונים היושבים אצל חלונותיהם ומוכרין כמו מציץ מן החרכים (שם ב):

Tossefoth non traduit

תגרי חרך שבירושלים. משמע דהלכה כר' אלעזר בר' צדוק וגם בספרים כתב ר' יוסי ונימוקו עמו וכן עשה ה''ר יוסף בסדרו חרוסת זכר לטיט:

מַתְנִי' מָזְגוּ לוֹ כּוֹס שֵׁנִי וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל אָבִיו. וְאִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן אָבִיו מְלַמְּדוֹ.

Traduction

MISHNA: The attendants poured the second cup for the leader of the seder, and here the son asks his father the questions about the differences between Passover night and a regular night. And if the son does not have the intelligence to ask questions on his own, his father teaches him the questions.

Rachi non traduit

מתני' וכאן הבן שואל אביו. כאן במזיגת כוס שני הבן שואל את אביו מה נשתנה עכשיו שמוזגין כוס שני קודם אכילה:

מָה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה — כּוּלּוֹ מַצָּה. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה — מָרוֹר. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בָּשָׂר צָלִי שָׁלוּק וּמְבוּשָּׁל, הַלַּיְלָה הַזֶּה — כּוּלּוֹ צָלִי. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ מַטְבִּילִין פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה — שְׁתֵּי פְעָמִים.

Traduction

The mishna lists the questions: Why is this night different from all other nights? As on all other nights we eat leavened bread and matza as preferred; on this night all our bread is matza. As on all other nights we eat other vegetables; on this night we eat bitter herbs. The mishna continues its list of the questions. When the Temple was standing one would ask: As on all other nights we eat either roasted, stewed, or cooked meat, but on this night all the meat is the roasted meat of the Paschal lamb. The final question was asked even after the destruction of the Temple: As on all other nights we dip the vegetables in a liquid during the meal only once; however, on this night we dip twice.

Tossefoth non traduit

הלילה הזה מרור. הא דלא אמר כולו מרור משום דאכלינן שאר ירקות בטיבול ראשון:

כולו צלי. רב חסדא מוקי לה באלו דברים (לעיל פסחים דף ע.) כבן תימא דאמר חגיגה הבאה עם הפסח אינה נאכלת אלא צלי ואע''ג דקאמר התם ואמר רב חסדא ובפרקין ליתיה דרך הגמרא כן:

וּלְפִי דַּעְתּוֹ שֶׁל בֵּן אָבִיו מְלַמְּדוֹ. מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּים בְּשֶׁבַח. וְדוֹרֵשׁ מֵ''אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי'', עַד שֶׁיִּגְמוֹר כָּל הַפָּרָשָׁה כּוּלָּהּ.

Traduction

And according to the intelligence and the ability of the son, his father teaches him about the Exodus. When teaching his son about the Exodus. He begins with the Jewish people’s disgrace and concludes with their glory. And he expounds from the passage: ''An Aramean tried to destroy my father'' (Deuteronomy 26:5), the declaration one recites when presenting his first fruits at the Temple, until he concludes explaining the entire section.

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: חָכָם בְּנוֹ — שׁוֹאֲלוֹ. וְאִם אֵינוֹ חָכָם — אִשְׁתּוֹ שׁוֹאַלְתּוֹ, וְאִם לָאו — הוּא שׁוֹאֵל לְעַצְמוֹ, וַאֲפִילּוּ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹדְעִין בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח — שׁוֹאֲלִין זֶה לָזֶה.

Traduction

GEMARA: The Sages taught: If his son is wise and knows how to inquire, his son asks him. And if he is not wise, his wife asks him. And if even his wife is not capable of asking or if he has no wife, he asks himself. And even if two Torah scholars who know the halakhot of Passover are sitting together and there is no one else present to pose the questions, they ask each other.

מָה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת, שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ מַטְבִּילִין פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה — שְׁתֵּי פְעָמִים. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: אַטּוּ כָּל יוֹמָא לָא סַגִּיא דְּלָא מְטַבְּלָא חֲדָא זִימְנָא? אֶלָּא אָמַר רָבָא, הָכִי קָתָנֵי: שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ חַיָּיבִין לְטַבֵּל אֲפִילּוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה — שְׁתֵּי פְעָמִים.

Traduction

The mishna states that one of the questions is: Why is this night different from all other nights? As on all other nights we dip once; however, on this night we dip twice. Rava strongly objects to this statement of the mishna: Is that to say that on every other day there is no alternative but to dip once? Is there an obligation to dip at all on other days, as indicated by the wording of the mishna? Rather, Rava said that this is what the mishna is teaching: As on all other nights we are not obligated to dip even once; however, on this night we are obligated to dip twice.

מַתְקֵיף לַהּ רַב סָפְרָא: חִיּוּבָא לְדַרְדְּקֵי?! אֶלָּא אָמַר רַב סָפְרָא, הָכִי קָתָנֵי: אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילּוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה — שְׁתֵּי פְעָמִים.

Traduction

Rav Safra strongly objects to this explanation: Is it obligatory for the children? As previously mentioned, the reason one dips twice is to encourage the children to ask questions. How can this be called an obligation? Rather, Rav Safra said that this is what the mishna is teaching: We do not normally dip even once; however, on this night we dip twice. This wording is preferable, as it indicates the performance of an optional act.

מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּים בְּשֶׁבַח. מַאי בִּגְנוּת? רַב אָמַר: ''מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ''. [וּשְׁמוּאֵל] אָמַר: ''עֲבָדִים הָיִינוּ''.

Traduction

It was taught in the mishna that the father begins his answer with disgrace and concludes with glory. The Gemara asks: What is the meaning of the term: With disgrace? Rav said that one should begin by saying: At first our forefathers were idol worshippers, before concluding with words of glory. And Shmuel said: The disgrace with which one should begin his answer is: We were slaves.

אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְדָרוּ עַבְדֵּיהּ: עַבְדָּא דְּמַפֵּיק לֵיהּ מָרֵיהּ לְחֵירוּת, וְיָהֵיב לֵיהּ כַּסְפָּא וְדַהֲבָא, מַאי בָּעֵי לְמֵימַר לֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: בָּעֵי לְאוֹדוֹיֵי וּלְשַׁבּוֹחֵי, אֲמַר לֵיהּ: פְּטַרְתַּן מִלּוֹמַר ''מָה נִשְׁתַּנָּה''. פָּתַח וְאָמַר ''עֲבָדִים הָיִינוּ''.

Traduction

Rav Naḥman said to his servant, Daru: With regard to a slave who is freed by his master, who gives him gold and silver, what should the slave say to him? Daru said to him: He must thank and praise his master. He said to him: If so, you have exempted us from reciting the questions of: Why is this night different, as you have stated the essence of the seder night. Rav Naḥman immediately began to recite: We were slaves.

מַתְנִי' רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁלֹּא אָמַר

Traduction

MISHNA: Rabban Gamliel would say: Anyone who did not say

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source